2SAM 13:1 ויהי אחרי-כן ולאבשלום בן-דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן-דוד.
2SAM 13:2 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה.
2SAM 13:3 ולאמנון רע ושמו יונדב בן-שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד.
2SAM 13:4 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן-המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את-תמר אחות אבשלם אחי אני אהב.
2SAM 13:5 ויאמר לו יהונדב שכב על-משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את-הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה.
2SAM 13:6 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל-המלך תבוא-נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה.
2SAM 13:7 וישלח דוד אל-תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי-לו הבריה.
2SAM 13:8 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את-הבצק ותלוש ותלבב לעיניו ותבשל את-הלבבות.
2SAM 13:9 ותקח את-המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל- איש מעלי ויצאו כל-איש מעליו.
2SAM 13:10 ויאמר אמנון אל-תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את- הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה.
2SAM 13:11 ותגש אליו לאכל ויחזק-בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי.
2SAM 13:12 ותאמר לו אל-אחי אל-תענני כי לא-יעשה כן בישראל אל-תעשה את- הנבלה הזאת.
2SAM 13:13 ואני אנה אוליך את-חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר-נא אל-המלך כי לא ימנעני ממך.
2SAM 13:14 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה.
2SAM 13:15 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר-לה אמנון קומי לכי.
2SAM 13:16 ותאמר לו אל-אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר-עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה.
2SAM 13:17 ויקרא את-נערו משרתו ויאמר שלחו-נא את-זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה.
2SAM 13:18 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות-המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה.
2SAM 13:19 ותקח תמר אפר על-ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על- ראשה ותלך הלוך וזעקה.
2SAM 13:20 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל-תשיתי את-לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה.
2SAM 13:21 והמלך דוד שמע את כל-הדברים האלה ויחר לו מאד.
2SAM 13:22 ולא-דבר אבשלום עם-אמנון למרע ועד-טוב כי-שנא אבשלום את-אמנון על-דבר אשר ענה את תמר אחתו.
2SAM 13:23 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם-אפרים ויקרא אבשלום לכל-בני המלך.
2SAM 13:24 ויבא אבשלום אל-המלך ויאמר הנה-נא גזזים לעבדך ילך-נא המלך ועבדיו עם-עבדך.
2SAM 13:25 ויאמר המלך אל-אבשלום אל-בני אל-נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ-בו ולא-אבה ללכת ויברכהו.
2SAM 13:26 ויאמר אבשלום ולא ילך-נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך.
2SAM 13:27 ויפרץ-בו אבשלום וישלח אתו את-אמנון ואת כל-בני המלך.
2SAM 13:28 ויצו אבשלום את-נעריו לאמר ראו נא כטוב לב-אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את-אמנון והמתם אתו אל-תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני-חיל.
2SAM 13:29 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל-בני המלך וירכבו איש על-פרדו וינסו.
2SAM 13:30 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל-דוד לאמר הכה אבשלום את-כל-בני המלך ולא-נותר מהם אחד.
2SAM 13:31 ויקם המלך ויקרע את-בגדיו וישכב ארצה וכל-עבדיו נצבים קרעי בגדים.
2SAM 13:32 ויען יונדב בן-שמעה אחי-דוד ויאמר אל-יאמר אדני את כל-הנערים בני-המלך המיתו כי-אמנון לבדו מת כי-על-פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו.
2SAM 13:33 ועתה אל-ישם אדני המלך אל-לבו דבר לאמר כל-בני המלך מתו כי-אם- אמנון לבדו מת.
2SAM 13:34 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את-עינו וירא והנה עם-רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר.
2SAM 13:35 ויאמר יונדב אל-המלך הנה בני-המלך באו כדבר עבדך כן היה.
2SAM 13:36 ויהי ככלתו לדבר והנה בני-המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם-המלך וכל-עבדיו בכו בכי גדול מאד.
2SAM 13:37 ואבשלום ברח וילך אל-תלמי בן-עמיחור מלך גשור ויתאבל על-בנו כל- הימים.
2SAM 13:38 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי-שם שלש שנים.
2SAM 13:39 ותכל דוד המלך לצאת אל-אבשלום כי-נחם על-אמנון כי-מת.