PROV 31:1 דברי למואל מלך משא אשר-יסרתו אמו.
PROV 31:2 מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי.
PROV 31:3 אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין.
PROV 31:4 אל למלכים למואל אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או שכר.
PROV 31:5 פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני.
PROV 31:6 תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש.
PROV 31:7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד.
PROV 31:8 פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף.
PROV 31:9 פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון.
PROV 31:10 אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה.
PROV 31:11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר.
PROV 31:12 גמלתהו טוב ולא-רע כל ימי חייה.
PROV 31:13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה.
PROV 31:14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה.
PROV 31:15 ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה.
PROV 31:16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם.
PROV 31:17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה.
PROV 31:18 טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל נרה.
PROV 31:19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך.
PROV 31:20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון.
PROV 31:21 לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים.
PROV 31:22 מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה.
PROV 31:23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ.
PROV 31:24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני.
PROV 31:25 עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון.
PROV 31:26 פיה פתחה בחכמה ותורת-חסד על-לשונה.
PROV 31:27 צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל.
PROV 31:28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה.
PROV 31:29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה.
PROV 31:30 שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל.
PROV 31:31 תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה.